שפת הלב

ראיתי אותה בתוך ההמון, ראש מורכן, מהורהרת לתוך עצמה. זכרתי שאני מכירה אותה היכרות רגעית ממפגש אקראי, ולא יותר.

נגשתי ושאלתי לשלומה. החלפנו כמה מילות נימוס כדי ליצור את הקשר הראשוני, ואז כבמטה קסם נפתחה בינינו שיחה שחיברה אותנו במהלך 3 ימי הכנס,ומשם נוצרה חברות של הלב. הכנס הזה הוא מפגש בין רבים  שמחפשים  את המשמעות לחיים. מגיעים לשלושה ימים של הרצאות, סעודות משותפות ובין לבין ( וזה העיקר) נוצרים קשרים בין האורחים.

מה חיבר בינינו?  היה צורך לשתף, לחלוק מועקה, למצוא אוזן קשבת  ואמפטיה. ההתעניינות הייתה אמיתית. הרצון להרגיש שייכת ושווה בין שווים קיבל שם מקום. ולפעמים השתיקה חיברה. ואז חוויה משותפת  סחפה אותנו לזיכרונות מן  העבר , וגילינו שרב המשותף על המפריד, וזה היה הקוד המחבר.

והיו רגעים  שהתרחקתי מעט, והבטתי אל ההמון. הבטתי ובחנתי את פניהם. חלקם מהורהרים, חלקם עליזים, חלקם מצאו בן שיח וחלקם מתבודדים.

היה של בליל של שפות. הגיעו מארצות שונות. ולכולם מכנה משותף – הצורך להיות שייך  והרצון למצוא הקשבה אמיתית לרחשי הלב.

כמו שציינתי רב המשותף על השוני. כשצוללים פנימה לעולם הרגשות  כולנו דומים. ולכולנו אותו רצון עז להיות חלק ממשהו גדול מאיתנו שבו אנחנו מרגישים שווים,נינוחים, אמיתיים ובעיקר שייכים לקהילה מחבקת המאפשרת להיות חלק, ובו בזמן גם להיות לבד.

ואני חוזרת לחברה שפגשתי , ולמדתי איך קשר טוב תורם להרגשה טובה, לזקיפות הקומה, לבריאות הנפש והגוף. חוויתי ברגעים האלה את משמעות האמיתית של כל מה שלמדנו, איך לבנות יחס של כבוד לזולת למרות השוני. לחלוק את רחשי הלב  כאשר יש הקשבה אמיתית ולהרגיש שאין צורך במסיכות.

ושוב התרחקתי כדי להתבונן על הקהל הרב – וראיתי קבוצות מסתודדות ומחליפות מבטים של שמחה ומילים של התפעלות,פרגון ושמחה.

וראיתי צמדים של אורחים שותים בצמא איש את דברי רעהו.

והרגשתי מעין  קסם באוויר.  3 של ימים של שחרור מדאגה,  מטרדות היום יום ומהלחץ המחייב לעמוד בנורמות ותביעות שהחברה התחרותית מציבה בפנינו.

וכאן, בעצם עצרנו את המירוץ הגדול , כדי ללמוד שאפשר אחרת, שצריך להעיז לנסות, שיש אפשרות לבנות משהו  משמעותי,שיתרום למערכת יחסים מתוקנת בין בני האדם.

וכך מצאתי  עצמי מתבוננת על ההמון ולומדת עליו מהמפגש המיוחד שהיה לי עם החברה  המיוחדת שנפגשתי איתה באקראי, ודרכה למדתי שגם אני יכולה להעיז ולרצות לשנות את נקודת המבט על החיים כדי לנסות לעשות משהו לטובת  הסביבה שאני חולמת לחיות בה.